כאשר הגעתי ללימודים בחו"ל, הכול היה חדש ומאתגר – שפה שונה, תרבות אחרת, עיר זרה וכל היום תחושת "אני במקום שלא מכיר אף אחד". באותם ימים, מה שנתן לי תחושת ביטחון והרגשה של בית קטן, היו הדברים הקטנים שהכרתי והסתברו כקלאסיקות – במיוחד הנעליים שלי. אחד הפריטים הראשונים שהחלטתי להשקיע בהם היו vans shoes, והם הפכו מהר מאוד לחלק בלתי נפרד מהיומיום שלי.
בהתחלה לא הבנתי למה כולם מדברים על Vans. חשבתי שמדובר רק בנעליים רגילות לסקייטבורד, אבל מהר מאוד גיליתי שהן הרבה יותר מזה. הנעליים האלו נוחות להפליא, קלות, עם סוליה שמרגישה כאילו היא "נושמת" עם הרגל שלי, ובנוסף – הן עמידות. אני זוכר יום אחד שבו רצתי ברחובות העיר כדי לתפוס את האוטובוס – רגשות של לחץ ומתח, והרגליים שלי נעלמות בתוך הנעליים האלו כאילו היו חלק ממני.
מה שמיוחד ב-Vans, מבחינתי, זה גם העיצוב. בניגוד לנעליים אחרות שלעתים מנסות להרשים בצבעים זוהרים או לוגואים גדולים, Vans מצליחות להיות פשוטות אבל מדברות בשפה של תרבות רחוב צעירה. בכל פעם שאני מסתובב בקמפוס, אני שם לב שמי שלובש Vans מרגיש בנוח עם עצמו – זה לא רק אופנה, זה סוג של ביטחון עצמי שמגיע עם כל צעד.
במהלך הסמסטר הראשון, כאשר ניסיתי להסתגל לחיים חדשים, הנעליים האלו הפכו לסוג של סמל קטן. הן ליוו אותי בכל מסלול – מהליכות ארוכות מהדירה לקמפוס, דרך סדנאות והחוגים השונים, ועד לפגישות חברתיות עם חברים חדשים. בכל פעם שהרגשתי לבד או לא בטוח, הצפצוף הקטן של הסוליות על המדרכה הזכיר לי: "זה אני, וזה המקום שלי כאן, גם אם עוד לא הכרתי את כולם".
גם מבחינת פרקטיות, Vans הוכיחו את עצמן מחדש. בחורף הקר הראשון שלי, עם שלג קל ברחובות העיר, הנעליים שמרו על רגלי יבשות יחסית ואיפשרו לי להמשיך בטיולים שלי מבלי להרגיש מוגבל. כשאתה סטודנט במדינה חדשה, נוחות ועמידות הן לא מותרות – הן חיוניות.
ככל שחלפו החודשים, Vans הפכו לחלק מהזהות שלי. אני יכול להסתכל עליהם ולהיזכר ברגעים הראשונים שלי בעיר – ברגעים של התרגשות, אתגרים וצחוקים עם חברים. הם לא סתם נעליים, אלא סוג של תזכורת לכל הדרך שעברתי מאז הגעתי, לכל הצעדים הקטנים והגדולים שעשיתי, ולתחושה שאפשר למצוא נוחות וביטחון גם במקום הכי זר בעולם.